ספרות עם סופרים

הספרייה העירונית פתחה את שעריה פעם נוספת למפגש בין אוהבי ספרות לבין הסופר הישראלי אמיר גוטפרוינד.

הערב נסב בעיקרו סביב ספרו הראשון ''שואה שלנו'',שיצא לאור בשנת 2000,וזכה בפרס בוכמן בשנת 2001.

אמיר גוטפרוינד נולד בחיפה [1963 ] בבית להורים ניצולי שואה,אותה חוו כילדים צעירים.ולא פלא הוא שספר ביכוריו עוסק בתחום זה.לדבריו התעניין בנושא השואה באובססיביות במשך שנים,תוך שהוא עורך תחקירים רבים ומעמיקים.וכשאמו נפטרה ביסורים ממחלת הסרטן,החליט שהוא מפרסם ספר כדי שיהיה כתוב בעמודו הראשון ''לאמי ז''ל''.

את המפגש המיוחד תיבל אמיר בלשון אירונית מלווה בהומור מאופק ובתיאורים משעשעים,תוך שהוא מקריא קטעים נבחרים מספרו.

הסופר תאר כיצד היה מוקף בילדותו בקרובי משפחה ניצולי שואה,בעלי קרבת דם ממשית או

קירבה מתוקף ''חוק הדחיסה'' של הניצולים.משמעותו הייתה -צירוף שורדים,שזכו לכינויי קירבה מהמעלה הראשונה,''דודים מאומצים'' ו ''סבים מאומצים'',וזאת כדי ליצור תחליף למשפחה הגדולה והמורחבת, שהושמדה על ידי הנאצים.

הוריו של אמיר ניסו להעניק לילדיהם ילדות רחוקה ומשוחררת מזיכרונות האימה,ואולם השואה הייתה שם כל העת ובהדהוד בלתי מתפשר.

אמיר,המגדיר את עצמו כ''דור שני וחצי'' לשואה,מנציח את קרובי משפחתו שניספו,כמו גם דמויות דמיוניות אחרות,כממשיכים בחייהם במדינת ישראל,כשהוא מלווה אותן בהתבוננות מדוקדקת במאפייניהן.כך למשל סבא לולק,הידוע בקמצנותו,ומסרב לתרום  לאגודה למלחמה בסרטן, למלחמה בתאונות הדרכים או לכל מטרה אחרת,כיוון ש''אנשים צריכים למות מתישהו''.

לערב המרתק והמאתגר כאחד, התלוו שאלות מצד המשתתפים,שגילו בקיאות רבה בספרו ,כמו גם בשני ספריו הנוספים ''אחוזות החוף'' ו''העולם קצת אחר כך''.

אמיר השיב אחת לאחת לכל השאלות האישיות והענייניות שהופנו אליו,ולא פעם הן עוררו דיון בקרב המשתתפים.

הסלון הספרותי תרם רבות למשתתפיו,ואלה ממתינים למפגש הבא,הפעם עם הסופר בוריס זיידמן מחבר הספר ''המינגווי וגשם הציפורים המתות''.

הערב הפתוח לכל תושבי כרמיאל יערך ב-27 באוגוסט בספריה העירונית.